תחילת הדרך

יזהר אשדות ויאיר ניצני נפגשו ב-1977 כששירתו בגלי צה"ל (אשדות כעורך מוסיקה, ניצני כטכנאי). לפרנסתם עסקו שני החיילים, כל אחד לחוד, בנגינת דיסקו באירועים, אשדות בחברה שהקים עם דני בסן (זמר ברביעיית הזמר של חיל האוויר) וניצני עם יואב גרא (גם הוא טכנאי בגלי צה"ל). באמצע 1979 כתבו אשדות וניצני שיר משעשע כמחאה על עיסוקם: "לא רוצה עוד דיסקו, אני כבר לא יכול, תנו לי תנו לי רוק'נ'רול". בהקלטת השיר באולפן גלי צה"ל ניגנו השניים בכל הכלים ואשדות גם שר, ומאוחר יותר, כשהקליטו אותו הקלטה מקצועית (באולפן "קוליפון"), הסתפק אשדות בגיטרה, ניצני ניגן בקלידים ואיתם בסן בשירה ושני נגנים מחבורתו של רמי פורטיס: דייוויד גריבס בבס ויוסי בוזין בתופים.

צוות דומה הקליט גם את "יש רגעים" (מ' ראובן מירן, ל' אשדות), והשיר, יחד עם שתי גרסאות של "תנו לי רוק'נ'רול", יצא בתקליט שדרים של בסן. על עטיפת התקליט נכתב "תיסלם הפקות", וניצני ואשדות, שהיו עדיין חיילים, הסתתרו תחת השמות הבדויים "יוסי יוסי".

בהמשך השנה הפיקו אשדות וניצני שירים למני בגר, "הלילה לבד" ו"אמא יש לי להקה", וגם הקליטו שיר נוסף שלהם עם בסן: "חושב רחוק כרגע". ההקלטות האלה יצאו רק חצי שנה מאוחר יותר, ובינתיים המשיכה השותפות של אשדות, ניצני ובסן להתגבש לכיוון להקה. הם עוד לא היו חתומים בחברת תקליטים, אך "תנו לי רוק'נ'רול" יצא בתקליט אוסף של חברת "פונוקול".

בסוף 1979 נסע רוני בראון מחברת תקליטי "סי-בי-אס" להציג שירים חדשים בפסטיבל המוסיקה "מידאם" בקאן שבצרפת. לכבוד הנסיעה הוקלט "תנו לי רוק'נ'רול" באנגלית (בתרגום איש חברת "סי-בי-אס" דייוויד קריס), כשאל אשדות, ניצני ובסן מצטרפים אלון הלל בתופים ואוהד אינגר בבס. ב"מידאם" התקבל השיר בהתלהבות, יצא לאור בתקליטונים שונים באירופה ויצר ביקוש לאלבום שלם של להקה שעוד לא הייתה קיימת.

בראשית 1980 החלו אשדות וניצני להקליט אלבום באנגלית, בהפקה משותפת עם ידידם הטכנאי יוני פורת (שהובא במיוחד מארה"ב) והטכנאי איתמר גפני. אשדות שר וניגן בגיטרות, ניצני ניגן בקלידים ושר קולות ואיתם אינגר בבס והלל בתופים. בהקלטות באולפן "טריטון" פגשו בטכנאי יושי שדה, שהקליט שם שיר שלו באנגלית: "See You Around". שדה הוזמן להצטרף לפרויקט שלהם כזמר, מלחין, קלידן וטכנאי הקלטה. תוך חודשיים הוקלטו עשרה שירים: ביניהם לחנים של אשדות ל"Somebody Is Shooting Me"ו"Down The Road", של אשדות וניצני ל"Loud Radio" ושירו של שדה, "See You Around", שהוקלט מחדש. הוקלטו גם גרסאות כיסוי ל"I Get So Excited" של הלהקה הבריטית השווים ו"Smokin' In The Boys Room" של הלהקה האמריקנית Brownsville Station. הסולן בשירה היה אשדות, פרט לשירים "See You Around" ו"I Get So Excited", בהם שר שדה.

באמצע 1980 נסעו אשדות וניצני ללוס אנג'לס לאולפן של יוני פורת כדי להוסיף כלים (ביניהם את דייב בורוף בסקסופון, בארי קיז בקלידים ועוד) ולבשל את השירים. בינתיים יצא לרדיו בארץ השיר "חושב רחוק כרגע" כסולו של בסן. באוגוסט הושלמה בארה"ב הפקת האלבום של תיסלם.

עם תקציב של כ-50,000 דולר הייתה זו הפקה יקרה פי חמש מהמקובל בארץ, והיא מומנה בין השאר על ידי חסות שהשיג ללהקה המפיק אבי פרץ מ"בנק לאומי". פרץ גם השיג ללהקה חוזה ב"סי-בי-אס" ישראל, וכך הפכה תיסלם מ"פרויקט לייצוא" ללהקה שמכוונת גם לקהל הישראלי. על הפלייבקים של התקליט באנגלית הוקלט אלבום הבכורה בעברית: אשדות נשאר הזמר רק ב"מעשנים ביחד" עם מילים שכתב (בעילום שם) קובי מידן ל"Smokin' In The Boys Room". שדה שר ב"כלניות" (מ' שדה, מופר ותיסלם) וב"I Get So Excited" שהפך ל"המנקה בחלון" (מ' דורי בן-זאב ותיסלם). בשאר השירים שר בסן, ביניהם "רדיו חזק" (מ' בן-זאב ותיסלם), "תפסיק לכוון אלי" (מ' מידן על פי ג'יי מרטין), "על הבמה" (מ' ניצני), "לראות אותה היום" (מ' תיסלם), גרסה חדשה ל"יש רגעים" וגם "חושב רחוק כרגע" ו"תנו לי רוק'נ'רול".

ההצלחה והפירוק

בנובמבר 1980 יצא לרדיו השיר הראשון של תיסלם, "רדיו חזק", והפך ללהיט ענק. חודשיים לאחר מכן יצא האלבום רדיו חזק. באותה תקופה היו חברי תיסלם עסוקים בהכנת המופע שלהם, ולצורך כך צורף כנגן בס צוף פילוסוף (שבכלל רצה לנגן ג'אז). כמתופף כמעט נבחר ירמי קפלן, ובסופו של דבר הצטרף סמי אבזרדל (שניגן לפני כן בחתונות).

לקראת ההופעות הזמינו מנהלי המופע, אבי פרץ ואמנון צבן, ציוד הגברה מיוחד מיפן. אל הלהקה צורף מפיק הרוק החם ביותר בארץ, לואי להב, ואיתו עבדה הלהקה זמן רב בחזרות על המופע. זו הייתה אחת מהפקות הבמה היקרות שנראו בארץ, עם ציוד הגברה, תאורה ואפקטים כמו בחו"ל ועם צוות של 25 איש, ביניהם יואב גרא כאחראי על הסאונד וניר חכלילי (גם הוא מגלי צה"ל) כמנהל אישי. במרץ 1981 התחיל סיבוב ההופעות, שהפך מיד להצלחה היסטרית, עם אולמות מפוצצים, קהל שמכיר את כל המילים ומעריצות צורחות ומתעלפות. חוץ מבהופעותיו של צביקה פיק, לא נראו מחזות כאלה בארץ קודם לכן. חברי הלהקה השתתפו במשחק עם הופעה שכללה לא רק ווליום רצחני, תאורה מהממת ופיצוצי עשן, אלא גם גימיקים כמו בסן באיפור ולבוש תיאטרלי וברז תקוע במצחו של ניצני. ההופעות נמשכו כחצי שנה ועשו את שלהן. תוך חודשיים נמכר התקליט ב-10,000 עותקים ותוך שנה וחצי הגיעו מכירותיו לשיא של 60,000 עותקים.

במקביל להופעות, בקיץ 1981, הקליטה תיסלם שני שירים בעיבוד משותף עם להב: "לילה לילה" (מ' שדה, ל' שדה, אשדות וניצני) וחידוש ל"כשאת בוכה את לא יפה" (מ' יהונתן גפן, ל' שמוליק קראוס), שהוקלט לרגל זכייתה של תיסלם בתואר "להקת השנה תשמ"א".

בסוף השנה הופיעה תיסלם בפסטיבל הילדים עם השיר "עוד ילדה יפה" (מ' בן-זאב, שדה וניצני, ל' וע' אשדות), שיר על זונה שצונזר והפך לשיר חביב על ילדה תמה. בתחילת 1982 פרץ משבר בין תיסלם לאמרגנה, אבי פרץ, ופעילות הלהקה הוקפאה למשך ארבעה חודשים. היא לא יכלה להופיע או להקליט, אך ניצלה את הזמן לכתיבת שירים והוציאה לרדיו שירים בהקלטות מחתרתיות שנעשו בביתו של ניצני: "דינמו מסחה" (מ', ל' וע' תיסלם), המנונה של קבוצת כדורגל, ו"שלגיה" (מ' נעמי שמר, ל' גי באר), חידוש ללהיטה של שלישיית התאומים. באמצע השנה נפרדו תיסלם ואבי פרץ. ביוני 1982, ביום בו פרצה מלחמת לבנון, החלה הלהקה להקליט את תקליטה השני. בספטמבר, עם סיום ההקלטות, הופיעה הלהקה בעליי שבלבנון במופע ניצחון מוזר עם אילנית, אפי נצר, הגשש החיוור ואלפי חיילים.

באותו חודש, במצעד השנתי בגלי צה"ל, הגיעה תיסלם, שכמעט לא הייתה פעילה באותה שנה, למקום השני, אחרי בנזין. באותם ימים נראה היה שאין מקום לשתי להקות רוק בשוק הישראלי, והצלחת בנזין בתחילת דרכה נראתה כמעין תחרות לתיסלם. למעשה לא הייתה עוינות או תחרות בין הלהקות, ודווקא התברר שיש (או אין) מקום לכולן באותה מידה. עם זאת, זו הייתה תקופה של שינוי ברוק הישראלי, תקופה של הפיכתו לכבד ואמריקאי יותר (עם דודה, שלום חנוך, חמסין, מני בגר, אסתר שמיר ועוד), והשינוי השפיע גם על תיסלם.

בסוף 1982 יצא האלבום תיסלם 2. שלא כמו תקליט הבכורה היה זה תקליט של להקה ממש, יצירה מגובשת ומגוונת. חברי הלהקה לקחו את עצמם בהרבה יותר ברצינות, השתפרו מאוד כנגנים ויצרו פופ-רוק טוב בהפקה מעולה. שירי כיף ושטות מחד ושירי מחאה חריפים מאידך נתנו תמונת מצב של הנוער הישראלי בשנת 1982. אשדות הלחין את רוב השירים, ביניהם "השריקה הזאת", "עוד פגישה" ו"כבר הסתיו עכשיו" (מ' ניצני), ניצני הלחין את "בוקר של כיף" (מ' יעקב רוטבליט), שדה את "עוד לא מתחתנת" (מ' ניצני) ואחרים, וכולם יחד את "חלל" (מ' ניצני). את האלבום הפיקו מוסיקלית אשדות, ניצני ושדה. אחרי הוצאת התקליט יצאה תיסלם לסיבוב הופעות שני והוכיחה שהזמן שעבר מהתקליט הראשון והעבודה עם להב שיפרו את יכולתה כלהקה והפכו אותה להרכב רוק מגובש, חזק ומשכנע. עם זאת, מבחינת הקהל זכה סיבוב זה לפחות הצלחה ותופעות ההיסטריה נחלשו. גם מכירות האלבום, למרות הצלחת הלהיטים ברדיו, היו קטנות מאלבום הבכורה והגיעו רק ל-15,000 עותקים. חוסר ההצלחה היחסי והשאיפות האמנותיות האינדיבידואליות של חברי הלהקה החישו את קיצה של הלהקה. בפסטיבל הילדים 1982 הופיעה תיסלם עם השיר "לא רוצה לקום בבוקר" (מ', ל' וע' תיסלם). באותה שנה הופיעה מחרוזת להיטיה, "תיסלם על 45" בתקליט האוסף האיש הקטן מהרדיו. בתחילת 1983 יצא "בוקר של כיף" בתקליט שדרים ובו, לראשונה בעברית, גרסת דאב לשיר.

לתוכנית רדיו בקול ישראל הוקלטה תיסלם בהופעה עם בנזין, יהודית רביץ, אריאל זילבר ודורי בן-זאב ב"שיר השכונה החדשה" (מ' חיים חפר ובן-זאב, ל' סשה ארגוב, ה' להב) וגם בשיר "מעשנים ביחד" עם בנזין, שכלל דואט של סולו גיטרה מרשים של אשדות ויהודה פוליקר.

הקלטה ביתית נוספת באותה תקופה הייתה עיבוד של תיסלם ללהיט "יו יה" של כוורת.

ביולי 1983 הקליטה הלהקה שיר מחאה על מלחמת לבנון: "חצבים פורחים" (מ' ניצני, ל' אשדות). קרדיט העיבוד ניתן לתיסלם, אך למעשה אשדות עיבד והקליט לבדו עם הטכנאי גרהם ג'קסון. חודש אחר כך הוקלט השיר האחרון של תיסלם, אחד הטובים שלה: "כוכבים" (מ' ניצני ופילוסוף, ל' אשדות). שוב היה זה בעיקר אשדות, בהקלטה של יואב גרא ועם תופים של אלון הלל. "חצבים פורחים" ו"כוכבים" יצאו בתקליטון פלקסי וחולקו כמתנת "בנק לאומי" לחוסכים בתוכנית "חצב". ב-22.10.1983 התקיימה ההופעה האחרונה של תיסלם. הידיעה על פירוקה עוררה מחדש היסטריה בקרב מעריציה (ובעיקר מעריצותיה), והיו אפילו איומי התאבדות בקרב ה"מתוסלמות". אך פרט להתעלפויות וקינה המונית בהופעות הפרידה עבר גם המשבר הזה בשלום יחסי.

המעריצים הוזמנו להתנחם בספר "תיסלם", עם מילים, תווים וצילומים, ובתקליט לאספנים בלבד ובו קטעים נדירים שלא נכללו בתקליטיה הקודמים, ביניהם "תנו לי רוק'נ'רול" (גרסה ראשונה), "כשאת בוכה את לא יפה", "בוקר של כיף" (בגרסת דאב), "מעשנים ביחד" (בהופעה עם בנזין), "חצבים פורחים" ו"כוכבים" (בגרסה מלאה).

אחרי פירוק תיסלם המשיכו כל חבריה (פרט לאבזרדל) להיות פעילים מאוד במוסיקה הישראלית כמפיקים, נגנים וגם כזמרים סולנים (בסן, שדה ואשדות). אבזרדל ניגן עוד זמן קצר בהרכבי רוק, חזר לחתונות ואחר כך פרש מעיסוק מקצועי במוסיקה ועבר לתחום הנדל"ן. שאר החברים, אשדות, ניצני, בסן, שדה ופילוסוף, המשיכו גם לשתף פעולה ברבות מההפקות בהן היו מעורבים. בקיץ 1990 שבה תיסלם להופעות איחוד, שנמשכו בהצלחה רבה עד החורף. לרגל האיחוד הקליטה שירים חדשים בהפקתו המוסיקלית של אשדות: "פרצופה של המדינה" (מ' ניצני, ל' תיסלם), "יש לך אותי" (מ' פילוסוף, ל' אשדות), חידוש ל"חצבים פורחים" ובישול חדש ל"לראות אותה היום" בהופעה משנת 1983.

ב-1990 יצא דיסק ראשון של תיסלם, נגנו עכשיו, ובו להיטיה "בוקר של כיף", "כלניות", "עוד פגישה", "כבר הסתיו עכשיו", "תפסיק לכוון אלי", "תנו לי רוק'נ'רול" ועוד. לאלה צורפו ארבעת השירים החדשים/מחודשים. תיסלם חזרה והתאחדה מאז פעמים אחדות, בכל פעם למספר מצומצם ביותר של הופעות.

ב-1995 יצא רדיו חזק בגרסת קומפקט. לעשרת השירים המקוריים צורפו חמישה באנגלית, ביניהם "Loud Radio", "Gimme Rock’n’roll" ועוד.

ב-1997 יצא האלבום תיסלם 2 בגרסת קומפקט, בעריכה דיגיטלית חדשה של אשדות. לשירי האלבום המקוריים נוספו גרסה מיוחדת של "בוקר של כיף" עם שב"ק ס, גרסת הדאב של השיר מ-1983, הגרסה המקורית ל"חצבים פורחים" וגם "יו יה" ו"דינמו מסחה".

במרץ 2002 הפתיעו חברי הלהקה בהופעת איחוד במועדון ה"בארבי", לשמחת המעריצים שמילאו את המקום. דבר ההופעה החל כשמועה פרועה וזכה לאישושים כאשר נצפה בארץ המתופף סמי אבזרדל, שחי בשנים האחרונות בארה"ב. ההופעה היתה הראשונה מתוך סיבוב הופעות, שהסתיים בינואר 2003. ההופעה האחרונה בסיבוב, בהאנגר 11 בתל אביב, תועד ויצא בהמשך השנה בדי.וי.די ודיסק בשם "אור של כוכבים".

מתוך mooma / נכתב על ידי: יואב קוטנר
   
.